ספטי-בראונר נ' "איילה" נסיעות ותיירות בע"מ -סניף עופרים

פסק - דין

התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבע, שהינו סוכנות נסיעות, במסגרתה תבעה סך של 5,180 ₪.

לטענת התובעת פנתה היא לנתבעת לצורך רכישת טיול מאורגן לאוסטריה עבורה ועבור נכדה.

התובעת טוענת, כי הנתבעת לא הודיעה לה כי עליה לדאוג ל"ויזה" עבור נכדה ועקב מחדלה זה של הנתבעת, אשר עליו למדה רק עם הגיעה לשדה התעופה במועד הטיסה, הרי שלא ניתן היה להעלות את הנכד על המטוס, ולפיכך נאלצה התובעת להזעיק את בעלה על מנת שיקח את הנכד וזו טסה לבדה לאוסטריה.

במהלך הדיון חזרה התובעת על גירסתה והדגישה כי הנתבעת, פעלה בניגוד לחובתה ולא יידעה אותה על הצורך במקרה מעין זה בויזה לאוסטריה.

הנתבעת דחתה טענותיה של התובעת מכל וכל.

לטענת הנתבעת, הוסבר לתובעת הסבר היטב כי עליה להציג דרכון של הנכד וככל ואין בידה דרכון של הנכד הרי יש לדאוג עבור הנכד לתעודת מעבר בצירוף ויזה.

מטעם הנתבעת העידה הגב' אלה רשטיניקוב, שהינה סוכנת נסיעות אצל הנתבעת והיא זו שטיפלה בעניינה של התובעת מטעם הנתבעת ביחס לנסיעה נשוא הדיון.

הנני נותנת אמון בעדותה של העדה מטעם הנתבעת, אשר פרטה את השתלשלות העניינים:

"הסברתי לה שאם הילד לא מקבל דרכון הוא יכול לקבל תעודת מעבר ותצטרך לעשות ויזה. אמרה שזה לא בא בחשבון בכלל לעשות ויזה...בערך אחרי שבוע ביום 7.3. באה שוב ואמרה שהורי הילד היו במשרד הפנים ושם אמרו להם שהילד כן יקבל דרכון והיא רוצה לעשות הזמנה. הסברתי לה שבכל מקרה עדיף לראות את הדרכון ואז לעשות הזמנה כי ברגע ביצוע ההזמנה יש כבר דמי ביטול... אמרה שהורי הילד צריכים להגיש הבקשה כבר באותו יום. ב- 11 באה שוב ושילמה את כל הכסף כי אמרה שכבר הגישו בקשה למשרד הפנים ושם אמרו להם שיקבלו דרכון... בערך ב- 20 או 21 למרץ באה אלי עם "הדרכון" אבל הסתבר שזו תעודת מעבר. הראיתי לה שכתוב שזו תעודת מעבר וצילמתי אותה... אז אמרתי לה שרק צריך ללכת לעשות ויזה. היא אמרה שלהורים הסבירו שזה המסמך שאפשר לנסוע איתו. אמרתי לה אולי תני לי לדבר עם ההורים ולהסביר להם בטלפון. היא כעסה ואמרה שהיא הלקוחה שלי ועלי לדבר איתה...".

כאמור, עדותה של העדה מטעם הנתבעת - אשר פרטה בפני בית המשפט דרך טיפולה בענייני התובעת והדגישה כי הביאה לתשומת לבה של התובעת את הצורך בהצגת דרכון תקף או לחלופין בהצגת תעודת מעבר בצרוף ויזה- מהימנה עלי.

בנסיבות אלו, והואיל ולא מצאתי דופי בהתנהלותה של הנתבעת, הרי שהנני מורה על דחיית התובענה. ורק לפנים משורת הדין, ונוכח העובדה כי אין חולק שלתובעת נגרמה עוגמת נפש בסופו של יום הרי שלא אחייבה בהוצאות בגין הגשת התביעה דנן.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אלול תש"ע, 06 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: